#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדין בימים אלו 1) בדאיכא שלום וליכא שמד 2) בדאיכא שמד וליכא שלום 3) בדליכא שלום וליכא שמד?	"1) [לרש&quot;י היינו כשאין יד האומות תקיפה על ישראל, לרמב&quot;ן וטור בזמן שביהמ&quot;ק קיים] ימי ששון 2) ימי צום 3) [היינו דליכא שמד במקום ידוע בישראל (רמב&quot;ן, טור)] תלוי אם רוב הציבור רוצין להתענות או שלא להתענות, ומ&quot;מ כתב הרמב&quot;ן דבזה&quot;ז נהגו להתענות ואסור לפרוץ גדר (טור, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעוברות ומיניקות 1) שמצטערות הרבה 2) שאינן מצטערות הרבה 3) שחולשות?	"1) כתב הרמ&quot;א דאין מתענות [בג&#x27; תעניות חוץ מט&#x27; באב], ור&quot;ל אסורות להתענות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;), וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דבשעה שרצו וקבלו על עצמן התענית הקילו לכתחילה עליהן {ומשמע דבשעת השמד הם מחויבות להתענות כט&#x27; באב, עי&#x27; לקמן סי&#x27; תקנ&quot;ד סעי&#x27; ה&#x27;} 2) כתב הרמ&quot;א שאינן מחויבות להתענות אבל נהגו להחמיר, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מסי&#x27; תקע&quot;ה סעי&#x27; ה&#x27; דאמרינן דאין מתענות, ותי&#x27; דהתם מיירי בתענית יחיד משא&quot;כ הכא קבלו על עצמן להחמיר להתענות [וביולדת תאומים יש להקל אפי&#x27; בצער מועט (א&quot;א מבוטשאטש)] 3) אין להם להחמיר, ובפרט בראשית ימי עיבורה שהעובר חלוש ביותר וגם יש סכנה להמעוברת (מו&quot;ק, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27; וס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נקראת מעוברת שיש עליה פטור מעיקר הדין?	"פטורה משהוכר הולד [ג&#x27; חדשים], ולאחר מ&#x27; יום פטורה אם מרגשת צער, וקודם מ&#x27; יום רק פטורה אם מצטערת הרבה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ומשמע דסתם אשה שמצטערת הרבה אינה פטורה}"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל מינקת?	"הדעת תורה למהרש&quot;ם מקיל עד כ&quot;ד חודש, אבל שאר הפוסקים ס&quot;ל דוקא כשהיא מינקת ממש [אם היא אחר ל&#x27; יום ללידתה], ואפי&#x27; אם מניקה מעט ומאכילין התינוק גם מאכלים אחרים, ואפי&#x27; אם חוששת שיתמעט החלב להתינוק א&quot;צ להתענות (חוט שני, מ&quot;ב דרשו), ולפי הקובץ הלכות (פ&quot;א סעי&#x27; ה&#x27;) אם רק חוששת שיתמעט החלב תאכל פחות פחות מכשיעור"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) ביולדת [שאינה מינקת] 2) במפלת?	"1) יש מח&#x27; בט&#x27; באב אם היא פטורה כל ל&#x27; יום או רק לז&#x27; ימים (עי&#x27; סי&#x27; תקנ&quot;ד סעי&#x27; ו&#x27;), ולענין תענית אסתר היא פטורה (מ&quot;ב סי&#x27; תקפ&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;), ואינו ברור לגבי שאר תעניות ומסתבר שהיא פטורה אפי&#x27; אם אינה מצטערת 2) כתב הא&quot;א מבוטשאטש דכל זמן שיש לה צער יש לה היתר דמינקת ומעוברת דיש לה ג&quot;כ צער שאבריה מתפרקין, וכן נקט הקובץ הלכות (פ&quot;א סעי&#x27; ז&#x27;) דיש לה היתר דחולה אבל אין לה היתר דיולדת הפוטרת לל&#x27; יום בכל אופן"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעוברת שאכלה, האם צריכה לפרוע בתענית אחרת?	"הא&quot;ר הביא ממעדני יו&quot;ט דצריכה לפרוע וכמ&quot;ש בסי&#x27; תרפ&quot;ו, אבל מבואר מהביאור הגר&quot;א דאינו כן, וכן משמע משאר הפוסקים דלא הביאו דברי הא&quot;ר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה?	"אפי&#x27; חולה שאין בו סכנה צריך לאכול ואסור להחמיר על עצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וה&quot;ה החלוש בגופו לא יחמיר להתענות לבד מט&#x27; באב (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכואבי עינים?	"בתענית אסתר הם פטורים כשהם מצטערים הרבה (לקמן סי&#x27; תרפ&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;), אבל בענין ד&#x27; צומות הביה&quot;ל (ד&quot;ה מיהו) מצדד להחמיר כיון שקבלו על עצמן לחובה ולא הותר אלא עוברות ומיניקות, אבל אח&quot;כ הביא מספר הקובץ על הרמב&quot;ם דמקיל בכואבי עינים אפי&#x27; בד&#x27; צומות, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) כתב שהם חייבים כל זמן שהתענית לא יקלקלו עיניו, וכן כל בעלי מיחוש חייבין בתענית חוץ ממיחוש הלב והראש שהם פטורים כיון שהתענית קשה להם"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"אינם מחויבין להתענות אפי&#x27; בן י&quot;ב אפי&#x27; לשעות (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אבל משהגיעו לשנים חייבין להתענות אפי&#x27; אם אין להם שתי שערות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה הכל) [וצ&quot;ע מסי&#x27; תרט&quot;ז דמבואר שהם פטורים בתענית דרבנן, ותי&#x27; השבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; קכ&quot;ב) דע&quot;פ דין הם פטורים אבל חייבים משום מנהג, והקובץ הלכות (פ&quot;א הע&#x27; י&quot;ח) תי&#x27; דהתם בדקו ולא מצאו ב&#x27; שערות ועל כן מחמירים דוקא בתענית דאורייתא לחוש שמא נשרו אבל כאן מיירי כשלא בדקו דיש חזקה דרבא]"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו היתר לאכול, מה יאכל?	"כתב הרמ&quot;ע מפאנו דקטנים שאוכלים לא יאכלו אלא לחם ומים כדי שיתאבלו עם הציבור, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דמיירי בקטנים שיש להם דעת להתאבל [ונוהגין להאכיל לקטנים כדרכם (כה&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;, הליכות שלמה)], ועוד כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דנשים שצריכות לאכול לא יתענגו בבשר ויין אלא יאכלו כפי מה שצריך. ובכל אופן א&quot;צ לדקדק לאכול פחות מכשיעור דחז&quot;ל לא קבלו על עצמן שנשים אלו יתענו כלל"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן שהגדיל ביום תענית שנדחה?	"האבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; תכ&quot;ו) והמהרש&quot;ם (ח&quot;ג סי&#x27; שס&quot;ג) ס&quot;ל דפטור מדינא דהוי רק יום תשלומין, אבל הדברי מלכיאל (ח&quot;ה סי&#x27; ק&quot;ל) והשבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ב אות ב&#x27;, ח&quot;ו סי&#x27; ע&#x27;) ס&quot;ל דהשתא תקנו חז&quot;ל להתענות ביום הנדחה ועכשיו הוא גדול ומחויב להתענות"	סימן תקנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לגבי שאר העינויים בהג&#x27; תעניות?"	"כתב הרמב&quot;ן דבזמן השמד דינם כט&#x27; באב אבל כיון דאינו שעת שמד והוי רק שקבלו על עצמן להתענות לא רצו לנהוג באותן חומרות (ב&quot;י), ואע&quot;פ שכתב הטור דבדורות הללו יש שמד צ&quot;ל דלאו שמד ממש אלא יש קצת שמד (חדושי הגהות ס&quot;ק א&#x27;), ומיהו יש שתי טעמים להחמיר אפי&#x27; בזה&quot;ז, אחד כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דכיון דבעצם רצו להחמיר בהם כמו ט&#x27; באב אלא שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בו ש&quot;מ דבעל נפש ראוי להחמיר, ועוד כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) דיש גזירות מן הגוים והוי כמו שעת השמד ומדינא צריך להחמיר כמו ט&#x27; באב {וצ&quot;ל &quot;והאידנא&quot; בשעה&quot;צ (ר&quot;י באק)}, ולפיכך יש מקום לבעל נפש להחמיר בהם בכל העינויים וגם להתחיל מבעוד יום (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;), ומיהו אפי&#x27; מי שאינו בעל נפש יש מנהג להחמיר שלא לרחוץ בחמין (ב&quot;ח, עטרת זקנים, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;) {ודלא כפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דמשמע דזהו דוקא לבעל נפש}, ונראה דנפק&quot;מ יהיה בליל התענית דמצד הבעל נפש יהא אסור אפי&#x27; בלילה אבל מצד המנהג אינו אסור אלא ביום התענית [ובאמת מבואר משל&quot;ה (תענית נר מצוה אות ו&#x27; ובהג&quot;ה) דהעיקר הוא לפרוש מאכילה ושתיה ותשה&quot;מ בלילה אבל רחיצה מותר בלילה אלא שהמחמיר תבא עליו ברכה]"	סימן תקנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להזיע את עצמו במרחץ?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דמותר להזיע במרחץ דאין זה תענוג אלא הסרת צער זיעה"	סימן תקנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הדברים שאפי&#x27; בעל נפש א&quot;צ להחמיר?"	"1) א&quot;צ להחמיר בנעילת הסנדל שלא יהא כחוכא וטלולא (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)&lt;br&gt;2) תשה&quot;מ בליל טבילה (של&quot;ה, מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)&lt;br&gt;3) מותר לרחוץ בצונן, וכן פניו ידיו ורגליו בחמין, ולכבוד שבת [כגון י&#x27; טבת שחל בערב שבת] מותר כל גופו בחמין (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) דכל החומרא הוא להחמיר עליו כתענית ציבור ולא משום אבלות וממילא מצד תענית ציבור אינו אסור אלא בחמין כל גופו, וה&quot;ה לגבי המנהג שלא לרחוץ הוא דוקא חמין כל גופו"	סימן תקנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא תרתי דסתרי לאכול ליל התענית ולמנוע מרחיצת חמין?	נראה דאינו סתירה דיכול להחמיר בזה ולא בזה, ובפרט לפי הב&quot;ח דיש מנהג מיוחד שלא לרחוץ בחמין	סימן תקנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התענית חל בשבת?	"תנן במשנה במגילה (ה&#x27; ע&quot;א) שמאחרין תשעה באב דאקדומי פורענותא לא מקדמינן, ופי&#x27; רש&quot;י דה&quot;ה שאר ג&#x27; תעניות, וכ&quot;כ הרמב&quot;ם [דלא כהאבודרהם דכתב דאם יחול עשרה בטבת בשבת ידחה שבת דכתיב בעצם היום הזה כמו יום הכיפורים (ב&quot;י)]"	סימן תקנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי דברים שבצינעא?	"אע&quot;פ שלגבי ט&#x27; באב נוהגין להחמיר בדברים שבצינעא (לקמן סי&#x27; תקנ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ט), לגבי שאר תעניתים אין להחמיר כלל דהוא כנגד כבוד שבת (א&quot;א מבוטשאטש)"	סימן תקנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשרה בטבת שחל בערב שבת, מה הדין לגבי 1) השלמה 2) קריאת התורה 3) וידויים ונפילת אפים 4) חופה?	"1) הראב&quot;ד ס&quot;ל דמותר לאכול מיד אחר שקיעה, אבל אנן קיי&quot;ל דאינו מותר עד צאה&quot;כ (עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רמ&quot;ט) 2) קורין ויחל בשחרית, ולגבי מנחה כתב האגור בשם השבלי הלקט דאין קורין, אבל הב&quot;י כתב דאין נוהגין כן {וצ&quot;ע בדברי המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דכתב דהב&quot;י ס&quot;ל דאין קורין}, וכן פסק הרמ&quot;א, וביאר המג&quot;א דהאידנא הכל מכינים מבעוד יום ולכן קורין בתורה אפי&#x27; במנחה משא&quot;כ אנשי המעמד לא היו קורין בערב שבת [ועוד תי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דהאנשי מעמד לא היו מתענין בערב שבת, ועוד התם הוא בכל שבוע משא&quot;כ עשרה בטבת בערב שבת הוא רק פעם אחת בהרבה שנים] 3) כתב האבודרהם דאין אומרים וידויים ונפילת אפים במנחה, וכן אין אומרים אבינו מלכינו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;) [ולפיכך אין עושין יום כיפור קטן בערב שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], אבל הש&quot;ץ אומר ענינו בין גואל לרופא (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) 4) מתפללין מנחה ואח&quot;כ עושין החופה ונותנין הכוס של ברכה לתינוק (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחופה בתענית שנדחה?	"החתן יכול לשתות הכוס, ואח&quot;כ יכול לאכול ולשתות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וע&quot;ע בשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תרפ&quot;ו ס&quot;ק ט&quot;ז), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תקנ&quot;ט סעי&#x27; ט&#x27;"	סימן תקנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש תענית באמצע שבע ברכות?	"אם הוא תענית ציבור צריך להשלים התענית, ואם הוא תענית של יום היארציי&quot;ט א&quot;צ להתענות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ועי&#x27; מש&quot;כ סי&#x27; תקנ&quot;ט סעי&#x27; ט&#x27;"	סימן תקנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מכריזין התענית בשבת לפני התענית?	"כתב האבודרהם דנוהגין להכריז תענית הבאה אחר קריאת ההפטורה קודם אשרי חוץ משלש תעניות שאין מכריזין - תשעה באב, יום הכיפורים, תענית אסתר [וסימן לדבר אכ&quot;ף עליו פיהו] {ואין נוהגין להכריז צום גדליה ג&quot;כ (עי&#x27; כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ז)}, אבל כתב הרמ&quot;א דמנהג אשכנז שלא להכריז שום תענית, וביארו הגר&quot;א וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דכיון דאמרינן בגמ&#x27; דתעניות אלו תלויין אם רצו לפיכך הכריזו דרוצים ולא היו מכריזין לג&#x27; תעניות אלו שאינם תלויין ברצונם, אבל הרמ&quot;א ס&quot;ל כמ&quot;ש למעלה דעכשיו אינו תלוי ברצון"	סימן תקנ סעיף ד		
